הריון ולידה נחשבים  כאירועים החשובים בחיי האישה. בעייני-הכי חשובים. במיוחד בלידה ראשונה ,כאשר אישה הופכת  לאם.חייה משתנים בן רגע בהמון רבדים: היא עוברת תהליכים פיזיים ורגשיים, הורמונאליים וסוציו-חברתיים. השינויים אלו הם לא פשוטים ודורשים עיבוד פנימי.
במסורות רבים קיימים טקסים לסגירת הלידה אשר עוזרים לאישה לעשות את המעבר ,לעבד את השינוי ולהתחיל דף חדש בחייה-כאם ובעלת המשפחה. מהות הטקסים דומה ומטרתו - לאפשר ליולדת לסיים את תהליכי ההריון ולידה ולהחזיר לה את הכוחות כן פיזיים וכן נפשיים. טקסים אלו נקראים "טקס סגירת עצמות" או "טקס סגירת לידה". 

כחלק מעבודתי  בתחום שיקום האגן לאחר הלידה,  החלטתי לאמץ שיטה מקסיקאנית עתיקה, אותה למדתי ממיילדת מקסיקאנית - Angelina Martinez Miranda-אישה מיוחדת במינה,המפורסמת בכל העולם הודות לעשייה הייחודית שלה בתחומי בריאות האישה. אני רואה המון הגיון בעשייה זו גם מתוך היבטים רפואיים על העניין. 
במהלך הריון הגוף מגייס את  כל המשאבים בכדי לספק לעובר את כל הנחוץ לו .בתקופה זו נצברים נוזלים עודפים  בגוף האישה עקב ירידה ביכולת הניקוז. העומסים הפיזיים מחלישים מערכת השריר-שלד. מפרקי האגן ועצם הצולבת מתרחבים בזמן הלידה בכדי לאפשר מעבר של העובר. בטרימסטר האחרון ובמהלך הלידה האיברים הפנימיים , כלי דם ועצבים נאלצים לעבוד בתנאים מיוחדים. השינויים ההורמונאליים במהלך ההריון ובלידה הינם עוצמתיים מאוד ומשפיעים  ברובד פיזיולוגי ורגשי כאחד.
טקס סגירת הלידה  מאפשר לנקז את הנוזלים העודפים, להחזיר את איברי הבטן והמפרקים למקומם, מרגיע ומאזן את  סערת הרגשות ,מאפשר קבלה של "אני החדשה".